<h1>אגודה מס' ביצה סימן י'</h1>
<h2>דף ז:</h2>
השוחט חיה ועוף ביו"ט ב"ש אומרים יחפור בדקר ויכסה, וב"ה אומרים לא ישחוט ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום. והא עביד כתישה, ומשני בעפר תיחוח וכשוחט ביום טוב אם בהמה או חיה יתלוש הצמר ולא יגביהנו אך יניחנו מסובך כשאר הצמר, ואם עוף הוא לא ימרוט הנוצה אך יצדד הסכין. ורבינו תם התיר לחפור בדקר דמוחלפת השיטה דמתניתין.
<h2>דף ח.</h2>
ואפר כירה שהוסק ביום טוב וחמה כדי לצלות בה ביצה או שהוסק מעיו"ט מוכן. והתוס' פירשו אם שחט ואין לו עפר מוכן יכסה בעפר שאינו מוכן. והא דאמרינן מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכיו, והוא שיחד לו קרן זוית, ואפר כירה מוכן היינו לשאר צרכיו כגון לכסות צואה ורוק וכיוצא בזה. וכוי אין שוחטין ואם שחטו אין מכסין עד אחר יום טוב, וכן אם נתערב דם בהמה בדם חיה ועוף אין מכסין עד לאחר יו"ט.
